חפש  

הבית של שוש ויוסי  |  
מכשיר מונע נחירות  |  יוסי ספוזניק - טכנאי שיניים  |  לייב מורגנטוי  |  

 

 

 

 

 תפקיד הרופא.

משנתו הרפואית של הרמב"ם מחולקת לשלשה שלבים :

1. הדאגה לאיש הבריא.
2. הטיפול בחולה.
3. הטיפול בקמים מן החולי.
וכדי להגשים את התפקידים האלה דרושים מהרופא שלשה דברים :
לוגיקה = ידיעות.
אמנות = מלאכה.
אינטואיציה = אהבה למקצוע.
הרמב"ם ראה בחכמת הרפואה כעל מלאכת מחשבת מהדרגה העליונה. עצם עבודת הרפואה היא מצווה והרופא מחויב מן התורה לטפל בחולים.
הרמב"ם מדבר בהרבה מספריו על חובתו של הרופא כלפי החולים. הוא דורש בעיקר שהרופא לא יהיה רופא בלבד אלא גם תלמיד חכם , הן בענייני רפואה והן בחכמות אחרות. לפי השקפתו הרופא צריך להיות איש שלם בתכלית השלמות האפשרית לבן תמותה. איש אשר כל חושיו, מחשבותיו, הגיונותיו, יהיו שקועים בעבודתו הקדושה, שיהיה מוכן לעבוד בלי הרף ובלי לחשוב על עצמו, אף אם מסכן את גופו הוא. רופאים כאלה מעטים והם אשר נקראים מלאכי ה' , שמלאכי השרת מלווים אותם ממרום לעזור להם במלאכתם.
ועוד הוא דורש מן הרופא האמיתי כשרון הסתכלות, שיקול דעת והרגשת אחריות רבה כפי שכתב במכתב לרבי יוסף ועקנין שהיה תלמידו " כי אתה ידעת את אורך המלאכה הזאת וקושיה אצל כל מי שיש בלבו אהבת ה' ואוהב האמת ולא ירצה לומר דבר אם לא יביא ראיה אנה נמסרו הדברים וההקשים עליהם ".
בספר ה"קצרת" מציין הרמב"ם תכונה נחוצה לכל רופא והיא ענוותנותו של הרופא ואהבתו את האמת המופשטת " אל תחשוב בקראך את הדברים האלה כי אני הוא הראוי שאפשר להפקיד בידו את הגוף והנשמה לרפאותם , כי הנני מחוסרי השלמות בחכמה הזאת אשר כבר נתיאשו להגיע לתכלית השלמות. אולם אני מכיר את עצמי בודאי יותר מדעתי את אחרים ולכן אני בוטח יותר בי ובידיעותיי מבאיש אחר , העומד על מדרגה פחותה ממני. ומעיד אני עלי השמיים שאינני אומר זה מענווה יתרה ולא על דרך מנהג החסידים המודים בחוסר הידיעה ואם היו אפילו שלמים ובמיעוט המעשים ואפילו שהם חרוצים ומשתכלים אך אני מעיד אמיתת הדברים לפי מה שהם."
על הרופא לחקור ולרדוף אחרי האמת בכל שלמותה " ואני אדבר למי שישלול מן התאוות (והתרגשיות) ויתכוון לאמת בכל דבר ".(הקדמה לפירושו על פרקי אבוקרט ).
 
מן הרופא האמיתי המיועד לעבודה הזאת הוא דורש ענווה, צניעות ואומץ רוח גם יחד. עליו לדעת מתי להיכנע לפני הגדולים ומתי לא להרכין את ראשו לפניהם. רופא כזה אינו הולך בדרך הרופאים האחרים מבלי לבדוק את תוצאותיהם.
בדבר הטלת אחריות על הרופא והגבלת רשותו הרמב"ם נותן לרופא את הרשות להביע את דעתו כרצונו אולם עם זה הוא מטיל עליו את האחריות לדבריו. " וכן כל חולי שהרופאים אומרים שזה יש בו סכנה ואפילו שהוא בעור הבשר מבחוץ מחללים עליו את השבת על פיהם" (הלכות שבת ).
 
ב"הנהגת הבריאות" הוא נותן הוראות מתי זקוק אדם לרופא " כי כאשר יהיה החולי יותר חזק מן כוחו של החולה ואין תקווה שינצל מן החולי ההוא לא יועיל לו הרופא בשום פנים וכאשר יהיה כוח החולה יותר חזק מן החולי לא יצטרך לרופא כלל כי הטבע יבריאהו וכאשר יהיה החולי והכוח שווים אז יצטרך לרופא לחזק הכוח הזה ואם יהיה הרופא שלם ידע איך לחזקהו ולהשגיח בו " .
מן החולה הוא דורש הישענות על הרופא שבחר למען עצמו ולטובתו כפי שאמר במאמרי "האיש משה"
(מתוך אגרת תימן )- "ודע כי כמו שינצל הסומא בהישענו על הפקח בלכתו אחריו לפי שהוא יודע בעצמו שאין לו עיניים שיורוהו בדרך הישר וכמו שינצל החולה שאינו יודע מחכמות הרפואה בשמעו עצת הרופא שינהיגהו וידריכהו לפי שאינו יודע את הדברים הממיתים ולא המחלימים, המצילים, ושמע לעצתו כל מה שיאמר לו....".
האדם צריך להנהגת רופא על כל עניין ובכל עת אולם הצורך ברופא בעת חולי יותר חזק ובהעדר רופא קיימת סכנה.
 
השקפת היהדות.
לפי השקפת היהדות לרופא ניתנת הרשות לרפאות , הרופא האמיתי הוא הקב"ה והרפואה האמיתי היא שמירת המצוות והליכה בחוקותיו ובדרכיו. "ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלוקיך, והישר בעיניו תעשה , והאזנת למצוותיו, ושמרת כל חוקיו, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה; רופאך".
הרפואה לא תלויה ברופא בשר ודם ובתרופות שהוא נותן אלא בקב"ה וכל ההשתדלויות הן בבחינת
" הרבה שלוחים למקום ". כלומר רופא בשר ודם הוא שליחו של הקב"ה לרפא את בני האדם.
 
"ינהג כדרכן של בני אדם ואורח כל ארעא להתרפאות ע"י רופא ולבו בל עמו , רק ידבק בקונו למתקף ברחמי בכל לב ובו ידבק דווקא". ( ברכי יוסף יו"ד סי' של"ו ).
"וכאשר יבטח בבורא , ירפהו מחוליו בסבה ובלתי סבה, במו שכתוב " יישלח דברו וירפאם (תהלים ק"ז) (ספר חובות הלבבות שער הבטחון פ"ד)
"ואם חל המקרה בחליים מותר לעסוק ברפואות ובלבד שיהא לבו לשמים וידע שאמיתת הרפואה ממנו וכו". (שו"ת הרשב"א ח"א ס' תי"ג ).
"מצווה היא (לרפאות) ובלבד שיהא לבו לשמים וידע שאמיתת הרפואה ממנו וידרשו, ולא יכוון שהכל תלוי בסם פלוני ובאיש הרופא, וכמו שכתוב גם בחוליו לא דרש את ה' כי ברופאים "(יד אברהם ליו"ד ס' של"ו ס"א).
"אע”פ שכל בריאת האדם וכו' בגזירת הבורא, מ"מ יש לאדם... לתקן לו הרפואות ויבטח בה' שירפאהו והרופא והרפואה באים לו מאת ה' לרפאהו... ועל המכניס עצמו בסכנה ואומר " אני בטוח בה' עליהם נאמר וכסיל מתעבר ובוטח... ועונשו גדול ממי שממית אחרים " ( ספר אורחות צדיקים שער השמחה).
 

 

מונה:

תאריך ושעה
 



 
התחברות לחברים

עבודה בחו"ל

כל הזכויות באתר שמורות ליוסי ספוזניק   0505366176   קרא את תקנון האתר    izen@netvision.net.il

לייבסיטי - בניית אתרים