חפש  

הבית של שוש ויוסי  |  
מכשיר מונע נחירות  |  יוסי ספוזניק - טכנאי שיניים  |  לייב מורגנטוי  |  
דף הבית >> עידן סער - הכל על סרטן >> מחלת ניוון שרירים ALS
 
מחלת ניוון שרירים ALS – לפי ההבנות של הרפואה החדשה
 
הקדמה
מאמר זה מבוסס בעיקר על הממצאים המפתיעים של ד"ר האמר, אשר גילה ופיתח את "הרפואה החדשה". מידע רב נוסף על הרפואה החדשה ניתן למצוא במאמרים אחרים של המחבר באתר זה ובאתרים אחרים. במאמר זה משולבים גם ידע והבנות ממקורות אחרים והוא מפרט את הגורמים להתפתחות מחלת ALS וכן דרכי ריפוי טבעיות.
מטרתו של המאמר היא להביא מידע חדש ומבט חדש על מחלה זו הנחשבת לחשוכת מרפא, ולהראות שקיימת אפשרות להבריא גם ממחלה זו.
 
מהי הרפואה החדשה?
הרפואה החדשה, או בשמה המלא – הרפואה הגרמנית החדשה (German New Medicine ובקיצור GNM) היא גישה רפואית הוליסטית המראה בצורה מדעית הניתנת להוכחה את הקשר שבין טראומות או קונפליקטים רגשיים ואחרים לבין התפתחותן של מחלות בגוף.
ה-GNM מציגה מודל שלם, העומד בכל קריטריון רפואי ומדעי, שמסביר את הגורמים להתפתחותן של מחלות בכלל ומחלות הסרטן בפרט, את הסיבות לתהליכי המחלה כפי שהם מתפתחים באופן טבעי, את דרכי הריפוי של הטבע וכן את הידע, ההבנות והאמצעים הדרושים להתערבות בתהליכים הטבעיים כדי למנוע סכנת חיים ולהביא לאחוזי ריפוי מכסימליים.
ה-GNM התגלתה ופותחה ע"י ד"ר האמר מגרמניה בעיקר בשנים 1978-81 לאחר שהתגלה סרטן בגופו של ד"ר האמר עצמו. מאז ממשיך ד"ר האמר לחקור ולפתח את הנושא ויש לו כיום תעוד של יותר מ-40,000 מקרים טיפוליים, עם שיעורי הצלחה של 92-98% בריפוי מחלות סרטן, ללא שימוש בכימותרפיה והקרנות ובד"כ גם ללא שימוש בניתוחים.
ה-GNM מבוססת על 5 חוקים ביולוגיים טבעיים שהתגלו ע"י ד"ר האמר ונמצא שהם תקפים למעשה לגבי כל המחלות ולא רק לגבי סרטן. התגליות של הרפואה החדשה מראות שכל תהליכי המחלה נשלטים ומבוקרים ע"י המוח לפי תוכניות ביולוגיות מוטבעות מראש אשר מופעלות כתוצאה מטראומה, שוק או קונפליקט כלשהו.
הרפואה החדשה יודעת כיום ברמת דיוק גבוהה איזה סוג טראומה או קונפליקט גורם לכל סוג של מחלה, כולל ההבדלים בהופעת המחלות בין גבר לאישה, בין ימניים לשמאליים, בין אישה בגיל הפריון לאישה אחרי המנופאוזה ועוד.
 
מהי מחלת ניוון שרירים ALS?
זוהי מחלה בה נפגעים תאי העצב המוטוריים ההיקפיים, אשר בעזרתם שולט המוח על פעילותם של מרבית השרירים הרצוניים בגוף. הפגיעה בתאי העצב גורמת לפגיעה ביכולת הפעלתם של השרירים אליהם מחוברים העצבים שנפגעו, דבר הגורם להיחלשותם של אותם שרירים ולהתנוונותם ההדרגתית, עד לכדי שיתוקם המוחלט.
השרירים שנפגעים בד"כ במחלה זו הם שרירי הגפיים, הבליעה, הדיבור והנשימה. הפגיעה היא הדרגתית ואין לה סדר קבוע.
סטטיסטית, תוחלת החיים הממוצעת של מרבית חולי ALS היא כ-4 שנים מהרגע בו אובחנה המחלה. כ-20% מהחולים צפויים לחיות 10-5שנים מהופעת המחלה וכ-10% מהחולים צפויים לחיות מעל 10 שנים מהופעת המחלה. ישנם גם מקרים חריגים כמו מקרהו של הפיזיקאי הנודע סטיבן הוקינג אשר חי עם המחלה כבר 46 שנה (נכון לזמן כתיבת מאמר זה ב-2009).
בכל שנה לוקים במחלה זו 2-1 אנשים על כל 100,000 בני אדם.
ALS הן ראשי תיבות של Amyotrophic lateral sclerosis או בתרגום חופשי לעברית: "טרשת של שרירים צדיים שאינם מוזנים".
 
מהם הגורמים להתפתחותה של מחלת ALS לפי הרפואה הרגילה?
לרפואה הרגילה ישנן השערות ותיאוריות שונות, אך אין עדיין תשובה ברורה לשאלה זו.
התיאוריות השונות כוללות את הגורמים הבאים (אשר אף אחד מהם עדיין לא הוכח בוודאות כגורם למחלה):
  • זיהום ויראלי
  • רעלנים עצביים
  • מתכות כבדות
  • פגמים ב-DNA
  • אי-תקינות של המערכת החיסונית
  • אי-תקינות של אנזימים
  • ניתוחים הקשורים גם לחוט השדרה
  • תורשה או קשר משפחתי (כ-10%-5% מהמקרים)
  • גורמים סביבתיים
 
מעניין לציין את העובדות הבאות שהתגלו במחקרים:
  • אצל יוצאי צבא הסיכוי ללקות ב-ALS גבוה בכ-60% מהרגיל.
    אצל יוצאי צבא אשר השתתפו במלחמת המפרץ, הסיכוי לחלות במחלה גבוה פי 2 מאשר אצל יוצאי צבא אחרים.
  • אחוז שחקני הכדורגל באיטליה אשר לקו במחלה היה גבוה פי 5 מהממוצע.
 
מה גורם להתפתחותה של מחלת ALS לפי הרפואה החדשה?
הגורמים להתפתחות המחלה הן טראומות או קונפליקטים שמתבטאים בתחושות כגון:
"אני תקוע, לא מסוגל לברוח"
"אני לא מסוגל לצאת מזה"
"אני לא מסוגל להימלט"
"אני לא מסוגל להחזיק את זה"
"אני לא מסוגל להגן על עצמי"
וכו'.
 
אופיו של הקונפליקט/טראומה מכתיב איזה שרירים ייפגעו. למשל:
 
שרירי הידיים או הזרועות נפגעים כאשר אנחנו לא מסוגלים להחזיק במשהו (פיזית או פיגורטיבית).
דוגמאות:
"לא הצלחתי לשמור על הכסף שסוף סוף היה לי".
"לא הצלחתי להחזיק את חברתי האהובה שתישאר אתי"
"לא הצלחתי להחזיק את העסק"
"לא הצלחתי להחזיק את הבן שישאר בבית"
"לא הצלחתי למנוע ממנו לעשות זאת"
"לא הייתי מסוגל להגן על עצמי"
 
שרירי הרגליים נפגעים כאשר הקונפליקט מתבטא אצלנו בצורה כגון:
"מרגיש לכוד" (דימוי של כסא גלגלים)
"מרגיש כלוא"
"מרגיש כבול"
"מרגיש תקוע"
"לא מסוגל לעמוד בקצב"
"לא מסוגל לעקוב אחרי הדברים (או אחרי המדריך)"
"לא מסוגל לטפס (לדוגמא: לא קידמו אותי בתפקיד)"
 
שרירי הכתפיים והגב עלולים להיפגע כאשר הקונפליקט מתבטא אצלנו בצורה כגון:
"לא הצלחתי לזוז הצידה, לפנות את הדרך בזמן"
"לא הצלחתי להסתלק בזמן"
 
שרירי הפנים עלולים להיפגע כאשר הקונפליקט מתבטא אצלנו בצורה כגון:
"ביזו אותי"
"לעגו לי מול כולם"
 
הערות:
  1. שיתוק שרירים זמני או חלקי שקורה לפעמים אצל אנשים, מזכיר תופעה הקורית בטבע במצבים של סכנת חיים אצל סוגים שונים של חיות ה"קופאות" על מקומן ומתחזות למתות. אצל בני אדם המצבים הגורמים לתגובה כזו של שיתוק הם לא רק פיזיים ומוחשיים אלא יכולים להיות גם פיגורטיבים.
  2. אחת הטראומות הנפוצות היא הטראומה של האבחון, כאשר הרופא אומר לנבדק משהו כמו: "יש לך ALS ואין לרפואה עדיין תרופה למחלה זו". אם הנבדק מאמין לרופא, מודפס באותו רגע במוחו (גם בתת-מודע) מעין תכנות האומר לאותו אדם שהוא שהוא הולך למות (או להיות משותק, נכה, מוגבל וכו'). אבחון כזה עלול להתקבל כטראומה נוספת המחריפה את המחלה ועושה את תהליך הריפוי לקשה יותר (גם אם האבחון היה שגוי). הטראומה של האבחון מהווה כנראה גורם משמעותי במצבם של כ-70-80% מהאנשים הסובלים מפרפלגיה (שיתוק ברגליים).
  3. טראומה נוספת עלולה לקרות כאשר הסימפטומים של המחלה נמשכים זמן רב והחולה נכנס לחרדה מעצם המחשבה שהוא לא יוכל לתפקד בעתיד, או שמצפה לו סבל ממושך, או שמותו קרוב וכו'.
  4. יתכנו מצבים בהם מצטרף גם קונפליקט/טראומה של ירידת ערך עצמי בקשר לתנועתיות (כגון: "לא הצלחתי לברוח", "לא מסוגל להגן על עצמי").
  5. הגורמים להתפתחותה של ALS דומים מאד לגורמים לטרשת נפוצה ולמחלת פרקינסון.
  6. אחד ממשחקי הילדים בחוף הים הוא לחפור בחול בור עמוק, אחד הילדים נכנס לבור ושאר הילדים מכסים את כל גופו בחול למעט הראש. במצב כזה הילד לא יכול לזוז, והוא עלול להיכנס לבהלה פתאומית (= קונפליקט/טראומה) עם תחושה חזקה שהוא תקוע ולא יכול להגן על עצמו או לצאת מהמצב. טראומה כזאת עלולה לגרום לדפוס אשר יתפתח בעתיד למחלת ALS.
  7. מפירוט הגורמים למחלה לפי הרפואה החדשה ניתן להבין בצורה ברורה מדוע לאנשים שהיו שחקני כדורגל או חיילים קרביים, יש סיכוי גבוה בהרבה מהממוצע לחלות ב-ALS.
 
תהליכים פיזיולוגיים:
הטראומה/קונפליקט גורמים לשיתוק זמני של השרירים הרלוונטיים.
באותו זמן נפגע גם אזור מסויים במוח, בהתאם לסוג הקונפליקט (ניתן לראות זאת בצילום CT של המוח). האזור שנפגע במוח בד"כ הוא בחלק הקדמי של המרכז המוטורי (שנמצא בקליפת המוח) ב- paracentral gyrus (שמאל או ימין).
במקביל תהיה בד"כ פגיעה גם באזור מסויים בתוך החלק במוח שנקרא "המדולה של הקורטקס", השולט על תהליך שיקום השרירים.
כאשר נעלמת הטראומה או נפתר הקונפליקט מתחיל תהליך הריפוי.
כפי שהפגיעה המקורית הופיעה בו-זמנית במוח ובעצבים (ולפעמים גם בשרירים), כך גם תהליך הריפוי נעשה במקביל.
במוח עצמו נוצרת בשלב הראשון של הריפוי בצקת באותו אזור שנפגע. בצקת זו חיונית לריפוי האזור הפגוע במוח, אך בשלב הראשון היא עלולה להחריף באופן זמני את שיתוק השרירים.
במקביל מתחיל תהליך שיקום של העצבים שנפגעו.
תהליכי הריפוי ממשיכים כל עוד לא מופיעה השפעה של משהו המהווה טריגר שמפעיל מחדש את מעגל המחלה וגורם לעצירה של תהליכי הריפוי, או אפילו להחמרה במצב.
כאשר תהליכי הריפוי מתקדמים ללא הפרעה, קורית בשיא שלב הריפוי תופעה המוכרת ברפואה במחלות שונות בשם "משבר הריפוי": המוח מייצר סיגנל חזק וקצר של מערכת העצבים הסימפתטית, אשר מטרתו היא לסלק את הבצקת החוצה מהמוח ע"י כיווץ כלי הדם. משבר הריפוי מתבטא בד"כ בהחרפה רבה ומרוכזת לזמן קצר של כל תסמיני המחלה, כולל אפשרות להתקף אפילפטי.
ההתקף מתבטא בד"כ בעיקר באותם שרירים שנפגעו מהטראומה, ותפקידו הוא לסתור את השיתוק ע"י תנועתיות מכסימלית. התקף אפילפטי זה (כללי או מקומי) הוא הסימן הנראה לעין שהגוף שואף לחזור למצב נורמלי.
אם תוך כדי תהליך הריפוי לא תהיה הישנות של השפעת הטראומה/קונפליקט – יחזרו השרירים בהדרגה לתפקוד תקין.
אדם שלא מבין את התהליך עלול להיבהל ולהירתע מהעוויתות, הרעידות או חולשת השרירים. זה מרפה את ידיו (פיזית ופיגורטיבית) וגורם להשפעת הקונפליקט לחזור. כך נוצר מעגל קסמים של ניסיון ריפוי והישנות השפעת הטראומה.
תהליך חוזר ונשנה זה יוצר פגיעה מצטברת ברקמת השריר ובתאי המוח, מה שגורם להחרפה הדרגתית בסימפטומים.
קצב התפתחות המחלה תלוי בכמות ועוצמת המצבים המהווים טריגרים להפעלת השפעת הקונפליקט/טראומה המקוריים. ככל שהחולה מוצא עצמו יותר במצבים כאלה וככל שהם עוצמתיים יותר – תתפתח המחלה מהר יותר ובצורה חריפה יותר.
מצד שני, הימנעות ממצבים אלה עשויה להביא לעצירה מוחלטת של המחלה ועם טיפול נכון אף לריפוי.
 
כאשר הטראומה קשורה גם לירידת ערך עצמי יש בהתחלה אובדן של תאים בשרירים המשורטטים (סוג הטראומה יכתיב איזה שרירים ייפגעו). בשלב הריפוי מתחיל שיקום השרירים, שכולל גדילת יתר של תאי שריר אשר מטרתה לעשות את השרירים חזקים יותר ממה שהיו לפני הטראומה.
 
אבחונים רפואיים:
אין בדיקה אשר יכולה לספק אבחון חד משמעי ל-ALS. האבחון נעשה בעיקר לפי הסימפטומים וסימנים שונים שהרופא מזהה, וכן בדיקות שונות שנועדו לוודא שאין מחלות אחרות.
לאחרונה נתגלו 3 סוגי חלבונים אשר ריכוזם בנוזל השדרה הצווארי נמוך אצל חולי ALS בצורה משמעותית מזה של אנשים שאינם לוקים במחלה. בדיקה זו נותנת אבחון ל-ALS ברמת דיוק של כ-95%.
 
סימפטומים:
הרפואה החדשה עושה הבדלה ברורה בין הסימפטומים הקשורים לשלב בו החולה נמצא תחת השפעה אקטיבית של הקונפליקט לבין אלה המופיעים בשלב הריפוי. במחלות ניוון שרירים לא תמיד קל לעשות הבדלה זו, מאחר שחולשת השרירים עלולה להחריף לפעמים גם בתחילתו של שלב הריפוי. לכן חשוב להעזר בסימנים נוספים:
כאשר חולה נמצא תחת השפעה אקטיבית של הקונפליקט/טראומה, ישנה באותו זמן השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הסימפתטית. זה עשוי להתבטא בחוסר שקט פנימי, חרדות, תחושה של סטרס, חוסר תיאבון, קשיי הירדמות או שינה לא טובה וכן קור יותר מהרגיל בכפות הידיים ו/או הרגליים.
הערה: ההשפעה האקטיבית של הקונפליקט עלולה להתעורר מחדש בכל מצב המאפשר לטריגרים שונים להפעיל מחדש את מעגל המחלה.
בשלב הריפוי יש השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפאראסימפתטית. זה מתבטא בצורות שונות כמו תחושה של הקלה, תיאבון טוב, שינה טובה, עייפות רבה, אין קור יותר מהרגיל בכפות הידיים או הרגליים.
 
א. סימפטומים אפשריים בשלבי התפתחות המחלה (השלב האקטיבי של הקונפליקט):
·         חולשת שרירים, ניוון שרירים.
אצל 75% מהחולים זה מופיע בתחילה בשרירי הרגליים או הידיים.
אצל כ-25% מהחולים הסימנים הראשונים מתבטאים בקשיים בדיבור.
·         קושי בפעולות שונות. אם החולה לא פתר את הקונפליקט, צפויה במשך השנים החמרה במצב. לדוגמא: יכול להיות בהתחלה קושי קל בדיבור אשר יוחמר בהמשך לאי יכולת לדבר, קושי בבליעה ועוד.
 
ב. סימפטומים אפשריים בחלק הראשון של שלב הריפוי:
·         החרפה זמנית בתחושת שיתוק או חולשת השרירים
·         נוקשות בשרירים שנפגעו
·         התכווצויות שרירים

ג. סימפטומים אפשריים ב"משבר הריפוי" (אמצע שלב הריפוי):
·         התקפים אפילפטיים (בכל הגוף, או רק בשרירים הספציפיים שנפגעו)
·         עוויתות שרירים, רעידות לא נשלטות, פרפורים
·         צחוק, בכי או חיוך בלתי נשלטים
 
הסימפטומים של משבר הריפוי הם סימן ברור לכך שהגוף נמצא באמצע שלב הריפוי ומנסה להשתחרר מהמחלה.
 
ד. סימפטומים אפשריים בחלק השני של שלב הריפוי (לאחר "משבר הריפוי"):
·         הפרעות בתחושה (כגון "נימולים" ועוד)
·         מערכת העצבים חוזרת בהדרגה לתפקוד נורמלי
 
 
המלצות טיפוליות:
כללי:
·         הבנת המחלה חיונית כאן לתהליך הריפוי. כאשר החולה יודע שהרעידות והעוויתות הן למעשה סימנים לניסיונות הגוף לחזור לתפקוד רגיל, הוא לא נבהל מהן ואף יכול לעזור לגוף בצורה מודעת להשתחרר מהטראומה. הסימפטומים של רעידות או עוויתות עלולים להוות טריגר להפעלת המחלה כל פעם מחדש, ולכן ההבנה וההכרה של תהליך המחלה עוזרות לנטרל את האפשרות שהסימפטומים עצמם יהפכו להיות טריגר כזה.
·         חשוב לגלות מה היה הקונפליקט/טראומה המקורי וחיוני לגלות מהם הטריגרים הגורמים לכך שמעגל המחלה מופעל כל פעם מחדש. כל עוד החולה אינו יודע מהו הגורם המקורי ומהם הטריגרים, הוא למעשה לא יודע מי האויב שלו וכנגד מה הוא צריך להלחם.
·         כדי להשתחרר מהשפעות הטראומה/קונפליקט וללמוד כיצד לא לאפשר לטריגרים השונים להשפיע, מומלץ לחולה להיעזר במטפל אשר יכול להמליץ לו מהי שיטת הטיפול העשויה להתאים לו ביותר. ישנן שיטות וטכניקות שונות לטיפולים בטראומות או קונפליקטים רגשיים ולא לכולם מתאימות אותן שיטות או אותן גישות.
בין שיטות הטיפול שעשויות לעזור אפשר למנות שיטות כמו
EFT, EMDR, NLP, הילינג, תטה הילינג, ייעוץ פסיכולוגי, דמיון מודרך, שיטת "המסע". "ההתחברות מחדש", פרחי באך, "העבודה" של קייטי ביירון ועוד.
·         כמו בכל מצב של מחלה, כדי לאפשר תהליכי ריפוי מיטביים חשוב מצד אחד להפחית ככל האפשר את גורמי הסטרס (פיזיים ורגשיים) ומצד שני לחזק בכל דרך אפשרית את הגוף והנפש. זה כולל תזונה, תוספי תזונה, תהליכי טיהור של הגוף, טיפול בעזרת ביו-מגנטים, הילינג, תמיכה מירבית מצד האנשים הקרובים לחולה וכל שיטת טיפול אחרת שעשויה להתאים לאותו חולה.

תזונה:
ההמלצות כאן הן כלליות בלבד והן לא בהכרח מתאימות לכל המקרים. חשוב להתאים את התזונה באופן אישי לכל חולה:
·         רצוי לאכול רק מזונות אורגניים, כדי להקטין ככל האפשר את כמות הרעלים הנכנסים לגוף.
·         להקטין צריכת חלבונים (לא יותר מ-0.8 גרם ליום לכל ק"ג משקל גוף) כדי למנוע עודף חומציות בגוף.
·         להשתמש רק בשומנים טובים כגון שמן זית, שמן קוקוס, שמן אבוקדו. אפשר להשתמש גם בחמאה מחלב אורגני.
·         להימנע מהשמנים הצמחיים הזולים הנפוצים בשוק כמו שמן תירס, שמן סויה וכו'. להימנע גם משמן קנולה.
·         להימנע לחלוטין משמנים מוקשים ומחומצות טראנס.
·         להימנע ממאכלים המכילים קמח לבן ו/או סוכר לבן ו/או ממתיקים מלאכותיים.
·         להימנע מכל המשקאות המוגזים כולל משקאות הדיאט למיניהם ובמיוחד משקאות עם הממתיק המלאכותי אספרטם.
·         להימנע מקפאין וממאכלים או משקאות אחרים המעוררים את מערכת העצבים הסימפתטית.
·         לעשות בדיקת רגישות למזונות ולהימנע (לפחות זמנית) מכל אותם מזונות שהמטופל נמצא רגיש אליהם.
·         פירות וירקות צריכים להוות יותר מ-50% מסה"כ המאכלים שהחולה נוהג לאכול.
 
תוספי תזונה:
מומלץ לעשות בדיקה לגלות אם יש חוסרים בגופו של החולה בויטמינים ומינרלים שונים.
בנוסף לחוסרים חשוב למצוא איזה תוספים מתאימים באמת לחולה בשלב בו הוא נמצא.
במקרים רבים יש צורך באחד או יותר מהתוספים שלהלן:
·         חומצות שומן חיוניות - EPA-DHA, GLA
·         אנטיאוקסידנטים שונים
·         B-קומפלקס כולל ויטמין B12
·         סידן
·         מגנזיום
·         אבץ
·         סלניום
·         גלותטיון
·         ביטא-קרוטן
·         ויטמין D3
·         אנזימי עיכול
בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם מטפל מנוסה.

טיפול בעזרת ביו-מגנטים:
כאשר משתמשים במגנטים בצורה נכונה הם משפרים את תהליכי חילוף החומרים בגוף, מאיצים הוצאת רעלים מהתאים, מעלים את לחץ החמצן בתאים, מפחיתים את רמת החומציות בגוף, מפחיתים מצבי דלקת ומשככים כאבים. לפעמים מורגש שיפור אפילו תוך מספר ימים. מחקרים הראו שביו-מגנטים גם עוזרים לחדש ולשקם עצבים פגועים. לטיפול נכון חשוב להשתמש בביו-מגנטים טיפוליים, "חד-קוטביים", בעלי עוצמה חזקה. שימוש במגנטים "רב-קוטביים" עלול לגרום לנזק. לטיפול ב-ALS יש צורך בערכת מטפלים שלמה הנקראת Wellness Kit.

טיפול בעזרת הילינג:
טיפול זה עשוי להיות לעזר רב כחלק מהטיפול הכולל. ההילינג עשוי לעזור גם ברמה הפיזית וגם ברמה הנפשית והרגשית.
 
קרינות אלקטרו-מגנטיות:
·         להימנע ככל האפשר מקרינות של טלפונים סלולריים וטלפונים אלחוטיים.
·         לא להחזיק רדיו-שעון או מנורה עם שנאי במרחק של פחות מ-1 מטר מהמיטה בה נוהגים לישון.
·         לוודא שמקום המגורים ומקום העבודה לא נמצאים בסביבה עם קרינות יתר.
 
המלצות נוספות:
·         פעילות גופנית: להתאימה למצב החולה ויכולותיו
·         הידרותרפיה – מומלץ לנסות טיפולים שונים, כולל ווטסו
·         ארומתרפיה
·         להימנע משתיית מים עם כלור
·         להימנע ממים, משחת שיניים ומי פה שיש בהם פלואור
·         חשוב להיחשף לקרינת שמש ישירה במשך לפחות 20 דקות ביום (למעט לאנשים שיש להם רגישויות ספציפיות לקרינת השמש). זוהי הדרך הטובה ביותר להשיג ויטמין D ולשמור על תפקוד תקין של השעונים הביולוגיים בגוף.

לסיכום:
המפתח לריפוי הוא ניטרול ההשפעה של הטראומה או הקונפליקט שגרמו למחלה מלכתחילה ו/או ניטרול השפעותיהם של אותם דברים המהווים טריגרים שמפעילים מחדש את מעגל המחלה והופכים אותה למחלה כרונית. לשם כך יש הכרח לגלות מה היה הקונפליקט המקורי או לפחות מהם אותם טריגרים שמעוררים את מעגל המחלה כל פעם מחדש.
היחידי שיכול באמת להביא לריפוי מלא של החולה - הוא החולה עצמו, וזאת ע"י אמונה, כוח רצון, נחישות, לימוד והבנת המחלה, נכונות להתמודד עם הגורמים הרגשיים, קבלה עצמית, נכונות לקבל עזרה מאחרים ועוד.
תפקידו של המטפל הוא להעביר ידע, לכוון, לייעץ, לתמוך, לחזק, לעזור באבחון ולתת למטופל את מירב הכלים הדרושים לו כדי להחלים.
לשם החלמה מלאה חיוני הוא שהמטופל יאמין ביכולתו להתרפא, יכיר ויבין את גורמי המחלה ואת תהליך התפתחותה, ויהיה נחוש בהחלטתו להבריא, תוך ידיעת הקשיים הצפויים בדרך.
 
 
מאמר זה מוגש כמידע בלבד וההמלצות שבו אינן מהוות התוויות רפואיות. בכל מקרה יש להיוועץ ברופא מוסמך.
 
 
הכותב: עידן סער

 

מונה:

תאריך ושעה
 



 
התחברות לחברים

עבודה בחו"ל

כל הזכויות באתר שמורות ליוסי ספוזניק   0505366176   קרא את תקנון האתר    izen@netvision.net.il

לייבסיטי - בניית אתרים