חפש  

הבית של שוש ויוסי  |  
מכשיר מונע נחירות  |  יוסי ספוזניק - טכנאי שיניים  |  לייב מורגנטוי  |  

 

כולסטרול – מהי באמת הבעיה?
 
מאת: עידן סער
 
מה זה כולסטרול?
כולסטרול הוא חומר שומני המיוצר בכבד והוא מרכיב חיוני בבנייתם של הקרומים בכל תאי הגוף, בייצור חומצות המרה, הורמונים סטרואידיים בגוף, ויטמין D, אנזימים ונוגדנים. ללא כולסטרול הגוף אינו יכול לייצר אסטרוגן, טסטוסטרון, קורטיזון והורמונים רבים אחרים.
הכולסטרול אינו מסיס בדם, וכדי שהוא יוכל להגיע באמצעות הדם לכל תאי הגוף הוא מתחבר לחלבונים מיוחדים הנקראים ליפו-פרוטאינים. כולסטרול המחובר ל-HDL (High Density LipoProtein) נקרא "הכולסטרול הטוב" מאחר וה-HDL "שולף" מולקולות של כולסטרול מדפנות העורקים כדי להביאם למיחזור בכבד, ונחשב לכן כמונע טרשת עורקים. כולסטרול המחובר ל-LDL (Low Density LipoProtein) נקרא "הכולסטרול הרע" מאחר וערכים גבוהים שלו נחשבים כגורם המגביר את הסיכוי להיווצרות מחלות של כלי הדם הכליליים (המספקים דם ללב).
כ-80% מהכולסטרול המצוי בדם מיוצר בכבד ו-20% הנותרים מקורם במזון. עומס יתר או תקלות בתפקוד הכבד עלולות לגרום לכך שהכבד לא יצליח לאסוף מהדם את כל כמויות הכולסטרול LDL המגיעות אליו למיחזור ואז רמת ה-LDL בדם עלולה לעלות.
 
התיאוריה המקובלת ברפואה לגבי כולסטרול ומחלות לב:
לפי תיאוריה זו, כולסטרול LDL נקשר לחומרים אחרים בדם כמו חומרי פסולת מהתאים, סידן ופיברין (הבסיס של קרישי דם) ונוצר רובד (plaque) הנדבק לשכבה הפנימית של העורקים. במשך הזמן גורם רובד זה לעיבוי דפנות העורקים ולהקטנת קוטרם הפנימי, מצב הנקרא טרשת עורקים. אם העורקים נעשים צרים מדי הם אינם יכולים לספק מספיק דם לשרירי הלב, דבר המתבטא בכאב בחזה. בנוסף לכך, עלול להיווצר קריש דם החוסם לגמרי את מעבר הדם לשרירי הלב והתוצאה – התקף לב.
לתורשה ולתזונה יש השפעה משמעותית על רמות ה-LDL, HDL והכולסטרול הכללי אצל כל אדם. לפי תיאוריה זו, תזונה עשירה בשומנים רוויים וכולסטרול גורמת לפגיעה בפעילות קולטני ה-LDL שבכבד ולעליה ברמת הכולסטרול בדם ואילו שומנים לא רוויים אינם גורמים לכך ולפעמים אף עשויים לגרום להורדת רמת הכולסטרול.
מחקרים רפואיים מראים שהורדת רמות הכולסטרול LDL בדם מפחיתה את מספר התקפי הלב ומצילה חיים. לפי מחקרים אלה היתרונות שבהורדת רמת ה-LDL כוללים: הפחתת היווצרותו של ה-plaque הכולסטרולי, פירוק plaques קיימים, מניעת סדקים או קרעים ב-plaques קיימים, הפחתת הסיכון להתקפי לב, הורדת הסיכוי לשבץ.
 
תיאוריה חלופית:
יש מספר נקודות חולשה בתיאוריה המקובלת, והעיקרית שבהן היא הקושי להסביר את העובדה שכאשר נגרם נזק לעורקים, לא קורה שום דבר דומה לכך בורידים. ההסבר האלטרנטיבי לתיאוריה הרפואית הנ"ל אומר כך:
הגוף מייצר בכוונה את הרבדים (plaques) בעורקים, כי זו הדרך היחידה שנותרה לו בניסיון לרפא נזקים אשר נגרמו לעורקים ולהציל עצמו מסכנה של דליפת דם לחלל הגוף (דבר שיכול להביא למוות). הצטברות יתר של plaques ביחד עם התקשות העורקים והיצרותם, היא תוצאה של תגובת הגוף לנזק רב מדי אשר נגרם לדפנות העורקים – כמו פגיעה ברקמות, צלקות ודלקת.
מדוע תהליך זה אינו קורה בורידים? ובכן, ההבדלים העיקריים בין העורקים לורידים הם אלה:
  1. רקמת השרירים שבעורקים עבה הרבה יותר מזו שבורידים ופעילה הרבה יותר. רקמת השרירים בדופן הורידים היא דקה מאד והרבה פחות פעילה.
  2. משני צידי רקמת השריר בעורקים ישנן שכבות תמיכה אלסטיות. שכבות אלה אינן קיימות כלל בורידים.
  3. לחץ הדם שבעורקים גדול יותר מזה שבורידים.
 
ברפואה ההוליסטית ישנן שתי גישות עיקריות המנסות להסביר מדוע נגרמת הפגיעה בעורקים:
גישה אחת מתמקדת בגורמים תזונתיים וביוכימיים. לפי גישה זו נפגעות דפנות העורקים בגלל הגורמים הבאים:
-          הומוציסטאין. זוהי חומצה אמינית הנוצרת באופן טבעי מחומצה אמינית חיונית הנקראת מתיונין (אותה אנחנו מקבלים בעיקר מאכילת מאכלי בשר). הומוציסטאין גורמת להיווצרותם של רדיקלים חופשיים, וכאשר כמות הרדיקלים החופשיים בדם עולה מעל יכולת הגוף לנטרלם, הם יכולים לפגוע ישירות ברקמות של דופן העורק. רמה גבוהה מדי של הומוציסטאין בדם מעלה את הסיכון לחלות במחלות לב הקשורות לכלי הדם הכליליים.
-          כמות גדולה מדי של חומצות שומן אומגה 6 במזון. זה מעודד היווצרות דלקות בגוף בכלל ובעורקים בפרט. (אומגה 6 נמצאת בעיקר בשמנים צמחיים כמו - תירס, חריע, סויה, שומשום, קנולה, חמניות). היחס המומלץ בתזונה בין אומגה 3 ל-אומגה 6 הוא בערך 1:1. בישראל כיום צורכים האנשים בממוצע פי 20-40 אומגה 6 מ-אומגה 3 !
-          אכילה רבה מדי של מאכלי בשר מבע"ח אשר הוזנו בעיקר מגרעינים. בשר זה מכיל כמות גדולה של חומצה ארכידונית שהיא אחד המרכיבים של אומגה 6 (בשרם של בע"ח הניזונים בטבע מכיל כמויות מזעריות של חומצה ארכידונית). כמות גדולה מדי של חומצה ארכידונית מגבירה אלרגיות ודלקות, מחלישה את המערכת החיסונית ומגבירה סיכוי להיווצרות קרישי דם.
-          עודף חומציות בגוף. זה עלול להיגרם מתזונה עשירה מדי במזונות יוצרי חומציות ומגורמי חומציות אחרים כמו זיהומים, סטרס ופעילות פיזית מוגזמת. מצב זה מקשה על הגוף להתנקות מחומצת החלב הנוצרת תוך כדי פעולת השרירים. השרירים אשר בדפנות העורקים חייבים כל הזמן להגיב לצורכי הגוף כדי להקטין או להגדיל את זרימת הדם בהתאם. אם הגוף לא מצליח לנקות מספיק מהר את השרירים מחומצת החלב, גורמת זו לגירוי ואף לדלקות בדפנות העורקים. מכיון שבורידים אין שרירים, אין שם בעיה זו.
-          רמה גבוהה בדם של CIC ((Circulating immune complexes: CIC הם תוצאה של אכילת חלבונים מורכבים (בד"כ מחיטה, תירס ומאכלי חלב) אשר הגוף לא הצליח לעכלם באופן מלא. חלק מחלבונים לא מעוכלים אלה מגיעים (במיוחד אצל אנשים עם תסמונת המעי הדליף) למחזור הדם, שם הגוף מתייחס אליהם כאל אלרגנים ומצמיד להם נוגדנים, ונוצרים ה-CIC. כאשר כמות ה-CIC בדם עולה על יכולת הגוף להפרישם החוצה, נאלץ הגוף לאחסנם ברקמות הרכות, כולל בדפנות העורקים. המערכת החיסונית ממשיכה לתקוף את ה-CIC גם כאשר הוא מאוחסן באותן רקמות וזה גורם לדלקות.
לפי גישה זו הורידים לא נפגעים כי הלחצים בהם נמוכים בהרבה מאלה שבעורקים וכן אין בהם כמעט רקמת שריר, שהיא הפגיעה יותר.
 
הגישה השניה היא חדשנית ומהפכנית הרבה יותר והיא חלק מתוצאות מחקר רב שנים של ד"ר האמר מגרמניה אשר פיתח את "הרפואה החדשה" (GNM), המוכיחה בבירור את הקשר הישיר בין גוף ונפש. לפי גישה זו, כאשר אדם חווה טראומה או קונפליקט הקשור לאובדן לא צפוי של טריטוריה (בבית, במקום העבודה, מעמד פוליטי וכו'), פיזי או פיגורטיבי, מופעלת תוכנת חירום ביולוגית המוטבעת בנו מלידה, שתכליתה לאפשר זרימת דם רבה יותר ללב, כדי שאותו אדם (או חיה בטבע) יוכל להמשיך להיאבק עם יותר כח כל עוד נמשך הקופליקט. כדי לאפשר זרימת דם רבה יותר ללב, דואג המוח באופן מכוון לפרק תאים מדפנות העורקים וע"י כך להרחיב את קוטרם הפנימי של העורקים. כאשר נפתר הקונפליקט יש צורך לרפא את הכיבים שנוצרו בדפנות העורקים, והמרכיב העיקרי בין חומרי התיקון הוא הכולסטרול!
 
מה ניתן לעשות:
לפי הגישה המתמקדת בגורמים התזונתיים מומלץ להקפיד על הדברים הבאים:
-          להימנע מאכילת מזונות עם שומנים מוקשים (חומצות טראנס-שומניות). יש חוקרים ומטפלים הרואים בשומנים אלה את הרוצח מס' 1 בתזונה המודרנית.
-          לעשות מדי תקופה (מומלץ פעם עד פעמיים בשנה) תהליך של ניקוי כבד (Liver Flush).
-          להפחית את כמות ההומוציסטאין בדם. אם שינויים בתזונה (כמו אכילת פחות בשר) אינם עוזרים, ניתן לעשות זאת בעזרת שילובי תוספי המזון הבאים (עם הצלחה בהורדת רמת ההומוציסטאין ב-95% מהמקרים):
א. חומצה פולית + ויטמין
B12.
ב.
TMG(trimethylglycine). ידוע גם בשם בטאין.
ג. ויטמין
B6.
-          להגיע ליחס האופטימלי (בסביבות 1:1) בין אומגה 6 לאומגה 3 שאנחנו אוכלים. במקרה הצורך ניתן לקחת אומגה 3 בצורה מרוכזת בכמוסות שמן דגים או בשמן פשתן.
-          לקחת שילוב איכותי של אנטיאוקסידנטים עם OPC (Oligomeric Procyanthocyanidins). OPC הם פלבונואידים מורכבים המופקים בעיקר מזרעי ענבים ומקליפות עצי אורן. הם אנטיאוקסידנטים חזקים ומצטיינים בחיזוק כלי הדם.
-          לקחת אנזימים פרוטאוליטים (לפירוק חלבונים). אנזימים אלה עוזרים בסילוק CIC מהגוף, הפחתה של דלקות, המסת הצטברויות של plaques ותיקון צלקות בדפנות העורקים.

לפי גישת ה-GNM צריך קודם כל להבין את התהליך ולהיות מודע לו כדי לא לפחד וכדי לדעת למנוע את הישנותו. רופאים המכירים את ה-GNM ויודעים לקרוא צילומי CT של המוח לפי שיטה זו, יכולים לחזות בדיוק רב למדי מתי צפוי להיות התקף לב ואז יש להם גם דרכים פשוטות יחסית להקטין בהרבה את עוצמתו של ההתקף כך שלא יהיה קטלני.
התהליך כולו מורכב הרבה יותר, אך לא נוכל לפרט יותר במאמר זה.
 
מספר היבטים רפואיים נוספים:
-          הערכים המומלצים לרמות הכולסטרול התקינות משתנים מאד בין גופים וארגונים שונים. אז מי בעצם קובע מהי הנורמה? מובאים כאן ערכים שנלקחו ממקור הנחשב אמין ולא אינטרסנטי, אך צריך לזכור תמיד שמספרים אלה אינם "קדושים":
-          רמה אופטימלית של כולסטרול כללי בדם נחשבת 160-200 מ"ג לדציליטר (כולסטרול נמוך מדי מסוכן לפעמים יותר מאשר כולסטרול גבוה מדי).
-          רמה אופטימלית של HDL נחשבת 55-120.
-          רמה אופטימלית של LDL נחשבת 50-110.
-          היחס האופטימלי בין רמת ה-LDL ל-HDL היא 1:2 או פחות (כלומר – עד פי 2 LDL  לעומת HDL). יחס של עד 1:3 נחשב עדיין תקין.
-          יחס אידיאלי בין רמת הכולסטרול הכללי ל-HDL הוא 1:3.1 ומטה. יחס של עד 1:4 נחשב עדיין כתקין.
-          קופות החולים שואפות להרחיב את התחומים הנ"ל (כדי לספק פחות תרופות) ואילו חברות התרופות שואפות להקטינם. בשנת 2001 יצאה בארה"ב הנחיה לפיה הגבול העליון לרמה אופטימלית של LDL הוא מתחת 100. לפי ההערכות שילש שינוי זה את מספר המשתמשים בארה"ב בתרופות סטטין להורדת כולסטרול...
לפי הסטטיסטיקה, תרופות הסטטין להורדת הכולסטרול אכן מפחיתות את מספר מקרי מחלות הלב בטווח הקצר, אך כלל לא ברור אם  הסיבה העיקרית לירידה זו במחלות לב קשורה להורדת רמת הכולסטרול בדם. מצד שני אין שום הוכחה שתרופות אלה מפחיתות את מספר מקרי המוות. ישנם אפילו מחקרים הטוענים שהורדת רמת הכולסטרול בעזרת סטטין לרמה המקובלת כיום, מגבירה את הסיכוי למות, במיוחד מסרטן. תרופות הסטטין למיניהן מעכבות את פעילותו של אנזים בכבד החיוני לייצור הכולסטרול. מסתבר שאותו אנזים חיוני גם לייצור ה-
CoQ10, וכך נגרם למטופל נזק כפול. הקואנזים Q10 הוא אנטיאוקסידנט חזק והוא ידוע כתוסף חיוני גם למניעת מחלות לב...
 
לסיכום:
רמות גבוהות של כולסטרול עלולות להיות (בין היתר) סימן אזהרה לאחת או יותר מהבעיות הבאות:
מחלות לב, בעיות בכבד, תזונה לא מאוזנת, חומציות יתר בגוף, תת-פעילות של בלוטת התריס, פגיעה בדפנות העורקים, דלקת כרונית. הכולסטרול עלול לעלות גם כתוצאה מסוכרת, דלקת כליות, טרשת נפוצה, לוקמיה, חוסר תפקוד של המערכת החיסונית, הריון ורעלת הריון.
רמות גבוהות של כולסטרול ושומנים רוויים בדם "מעבות" את הדם. כאשר העורקים נעשים קשיחים וצרים יותר, זה מעלה בהרבה את הסיכון להתקף לב או שבץ. ניתן לדלל את הדם בדרכים טבעיות כמו גינקו-בילובה, שום ואנזימים פרוטאוליטים (בעיקר נאטוקינאזה).
 
כאשר נגרם נזק ראשוני כלשהו לדפנות העורקים, עלול נזק זה להתפתח ע"י החרפת התהליך הדלקתי, דבר שמחייב את הגוף לשלוח יותר כולסטרול וחומרים אחרים בניסיון לתקן את הנזק. הכולסטרול הוא הגיבור בסיפור זה ולא הפושע.
שימוש בתרופות להורדת כולסטרול אינן מטפלות בגורם ולכן אינן פותרות את הבעיה האמיתית. אם בכל זאת רוצים להוריד בצורה מהירה את רמת הכולסטרול בדם ללא תופעות הלוואי של התרופות, ניתן לעזור לגוף לעשות זאת ע"י שימוש בתוספים כמו ניאצין ובעיקר פוליקוזנול. ישנן גם תרופות צמחיות טבעיות נוספות העוזרות לשפר תהליכים בגוף, אשר מביאים גם להורדת הכולסטרול.
 
ואם אתם רוצים להבין טוב יותר את הנושא, נסו לשאול את הרופא שלכם את השאלות הבאות:
-          אם הכולסטרול הוא הגורם העיקרי למחלות לב, מדוע אין הוא גורם גם להיצרות או סתימה של הורידים?
-          אם מזונות העשירים בכולסטרול הם הגורם לעליה ברמת הכולסטרול בדם, מדוע רואים ירידה כה משמעותית ברמת הכולסטרול בדם אצל אנשים אשר החלו לאכול לפי דיאטת אטקינס העשירה בכולסטרול?
-          מדוע אצל האסקימוסים האוכלים לפי התזונה המסורתית שלהם (לפני שנכנסה התזונה המערבית) המכילה שפע של שומנים רוויים, אחוז מחלות הלב שואף לאפס?
-          אם הכבד אחראי לויסות כ-80% מהכולסטרול שבדם, מדוע לקחת תרופות סטטין (להורדת רמת הכולסטרול בדם), כאשר תופעת הלוואי העיקרית הידועה של תרופות אלה היא נזק לכבד?
 
 
מונה:

תאריך ושעה
 



 
התחברות לחברים

עבודה בחו"ל

כל הזכויות באתר שמורות ליוסי ספוזניק   0505366176   קרא את תקנון האתר    izen@netvision.net.il

לייבסיטי - בניית אתרים